בקע בבטן (הרניה, קילה) הוא מצב רפואי שבו איבר בבטן חורג מהמעטפת הטבעית שלו דרך פגם בדופנה ונראה כבליטה מתחת לעור. בקעים בבטן הם מצבים נפוצים מאוד השכיחים יותר בגברים מאשר בנשים, ונוצרים כתוצאה מהיחלשות של שרירי הבטן או פגיעה בהם בעקבות ניתוחי בטן, הרמת משאות כבדים, משקל יתר, הריון, הזדקנות או שיעול כרוני.

סוגי הבקעים הנפוצים בדופן הבטן:
בקע מפשעתי: בקע שבו חלק מאיברי הבטן, לרבות לולאות מעיים ושומן בטני (אומנטום), עובר מחלל הבטן אל המפשעה דרך התעלה המפשעתית המחברת בין חלל הבטן לשק האשכים. בקע מפשעתי הוא הבקע הבטני הנפוץ ביותר והוא שכיח יותר בגברים.

בקע ברום הבטן (אפיגסטרי): בקע שבו שומן או חלק מהמעי פורצים דרך פגם בשרירי הבטן לשכבה תת-עורית בחלקה העליון של הבטן, מעל לקו הטבור.

בקע טבורי: בקע שבו חלק מאיברי הבטן, לרבות לולאות מעיים ושומן בטני (אומנטום), עובר מחלל הבטן דרך פתח הטבור. בקע טבורי שכיח מאוד בקרב ילדים ותינוקות, וברוב המקרים נסגר מאליו עד גיל שנה. במבוגרים מופיע בקע טבורי כתוצאה מהיחלשות של דופן הבטן בעקבות פעילות מאומצת, משקל יתר, הריונות או שיעול כרוני, ואינו נסגר מאליו ללא טיפול מתאים.

בקע סרעפתי: פתח בסרעפת שדרכו עוברים איברים בטניים (קיבה, מעי גס, טחול, שומן תוך בטני) אל חלל בית החזה.

בקע לאחר ניתוח: בקע המופיע באזור צלקת מניתוח קודם.

בדרך כלל בקע בבטן אינו מכאיב, אך לעתים הוא עלול לגרום לכאב חד או למעין תחושת “משיכה”, בעיקר בזמן שיעול, עמידה ממושכת, ישיבה בשירותים או הרמת משא כבד. בקע בבטן שבו האיבר החורג נכלא בחלל שאליו פלש ואינו מחליק בחזרה לחלל הבטן, הוא מצב מסוכן שעלולים לפגוע באספקת הדם לאיבר, ודורש טיפול מידי.

הטיפול המקובל במצבים שבהם התפתח בקע בבטן הוא ניתוח שבו מחזירים את האיבר החורג למקומו הטבעי וסוגרים את הפתח שנוצר במעטפת הבטן בעזרת רשת. פעמים רבות מומלץ לקבוע ניתוח לתיקון בקע כבר בשלבי התפתחותו המוקדמים של הבקע כדי למנוע את החמרתו. אפשר לבצע ניתוח לתיקון בקע בבטן בשיטה הפתוחה או בלפרוסקופיה, ללא פתיחת הבטן.