מעקב ארוך טווח מגלה ירידה בשיעורי ההחלמה מסכרת מבוגרים בעקבות ניתוח שרוול קיבה לפרוסקופי.

מעקב ארוך טווח אחרי תוצאותיו של ניתוח שרוול קיבה לפרוסקופי מגלה ירידה בשיעורי ההחלמה מהסכרת ובמידה מועטה יותר גם בהקלה של הפרעות אחרות הקשורות להשמנת יתר חולנית, במשך הזמן. אלו הן מסקנותיו של מחקר שפורסם במהדורה המקוונת של JAMA surgery:

ד”ר אנדרי קידר ועמיתיו, מביה”ח בילינסון שבפתח-תקווה אספו נתונים על כל המטופלים שעברו ניתוח שרוול קיבה לפרוסקופי מידי אותו צוות בבית חולים אוניברסיטאי בין אפריל 2006 לבפברואר 2013 . המידע כלל נתונים דמוגרפיים, מעקב משקל, תוצאות בדיקות דם, ומידע על צריכת תרופות ותחלואה נלווית.

מטרת המחקר:

חקירת ההשפעות ארוכות הטווח של ניתוח שרוול קיבה על הנתונים הבאים:

  • ירידה במשקל
  • סכרת
  •  יתר לחץ דם
  • עודף שומנים בדם
  • עודף חומצת שתן בדם

מהלך המחקר:

בתקופה האמורה התבצעו 443 ניתוחי שרוול קיבה לפרוסקופיים. במשך שנה נאסף מידע מלא על 241 מתוך 443 מטופלים (54.4 אחוזים), על 241 מתוך 259 מטופלים (49.4 אחוזים) במשך שלוש שנים, ועל 39 מתוך 56 מטופלים (69.9 אחוזים) במשך חמש שנים.

התוצאות:

  • הפחתת המשקל העודף התגלתה באחוזים הבאים :
    • אצל 76.1% מנבדקים במעקב של שנה
    • אצל 69.7% מהנבדקים במעקב של 3 שנים
    • אצל 56.1% מהנבדקים במעקב של 5 שנים
  • היעלמות מלאה של הסכרת התגלתה באחוזים הבאים:
    • אצל 50.7% מהנבדקים כעבור שנה
    • אצל 38.2% מהנבדקים כעבור 3 שנים
    • אצל 20% מהנבדקים כעבור 5 שנים
  • החלמה מעודף לחץ דם התגלתה באחוזים הבאים:
    • 6% מהנבדקים כעבור שנה
    • 6% מהנבדקים כעבור 3 שנים
    • 5% מהנבדקים כעבור 5 שנים
  • שינויים ברמת ה”כולסטרול הטוב” וסטיית התקן הממוצעת :
    • לפני הניתוח: 46.7 מ”ג/דציליטר (סטיית תקן ממוצעת: 15.8)
    • כעבור שנה: 52.8 מ”ג/דציליטר (סטיית תקן ממוצעת: 13.6)
    • כעבור 3 שנים: 56.8 מ”ג/דציליטר (סטיית תקן ממוצעת: 16.0)
    • כעבור 5 שנים: 52.8 מ”ג/דציליטר (סטיית תקן ממוצעת: 13.8)

השינויים היו משמעותיים סטטיסטית בהשוואה לתוצאות המדידות לפני הניתוח ואחריו (p<0.001)

  • שינויים ברמת הטריגליצרידים (שומנים) וסטיית התקן הממוצעת :
    • לפני הניתוח: 155.2 מ”ג/דציליטר (סטיית תקן ממוצעת: 86.1)
    • כעבור שנה: 106.3 מ”ג/דציליטר (סטיית תקן ממוצעת: 45.3);
    • כעבור 3 שנים: 107.2 מ”ג/דציליטר (סטיית תקן ממוצעת: 53.4)
    • כעבור 5 שנים: 126.4 מ”ג/דציליטר (סטיית תקן ממוצעת: 13.8)
  • ירידה ברמת ה”כולסטרול הרע” וסטיית התקן הממוצעת:
    • לפני הניתוח: 115.8 מ”ג/דציליטר (סטיית תקן ממוצעת: 15.8)
    • כעבור שנה: 52.8 מ”ג/דציליטר (סטיית תקן ממוצעת: 13.6)
    • כעבור 3 שנים: 56.8 מ”ג/דציליטר (סטיית תקן ממוצעת: 16.0)
    • כעבור 5 שנים: 52.8 מ”ג/דציליטר (סטיית תקן ממוצעת: 13.8)

רק בתוצאות אחרי שנה ואחרי שלוש שנים הייתה משמעות סטטיסטית (p<0.001)

  • רק בשיעורי ההחלמה מעודף טריגליצרידים (שומנים) כעבור שנה, היתה התאמה לאחוז הירידה במשקל ( p=0.005):
    • החלמה חלקית/מלאה: 80.6% מהנבדקים;
    • החלמה מלאה: 72.2% מהנבדקים
    • שיעור הירידה במשקל: 76.6% מהנבדקים

מסקנות

תוצאות המעקבים ארוכי הטווח הראו עלייה מחדש במשקל וירידה בשיעורי ההחלמה מסכרת מבוגרים וממחלות אחרות הנגרמות מהשמנת יתר. יש להתחשב בנתונים אלה כשמחליטים על הניתוח הרצוי לחולה מסוים הסובל מהשמנת יתר.

למחקר המלא ולמאמר מאת אוון הייסקינס, העורך הראשי של Bariatric News לחצו כאן