מחקר – ניתוחים בריאטריים מפחיתים את מאפייני הכבד השומני הלא אלכוהולי (NASH)

רקע ומטרות

השפעתם של ניתוחים בריאטריים על חולים במחלת הכבד השומני הלא אלכוהולי (NASH) טרם התבררה כראוי. המחקר הפרוספקטיבי שלפניכם בדק את ההשפעות הביולוגיות והקליניות של ניתוחים בריאטריים על חולי NASH.

שיטת המחקר

בין מאי 1994 למאי, 109 סובלים מהשמנת יתר, עם מחלת כבד שומני (NASH) שהתגלתה בבדיקות ביופסיה, עברו ניתוחים בריאטריים בביה”ח האוניברסיטאי של ליל שבצרפת (“העוקבה הבריאטרית של ליל”). מהנבדקים נאספו נתונים קליניים, ביולוגיים והיסטולוגיים לפני הניתוח ושנה לאחריו.

התוצאות

  • שנה לאחר הניתוח, המחלה נעלמה לגמרי אצל 85% מכלל החולים (95% רווח-סמך (CI): 75.8%-92.2%)
  • הייתה ירידה משמעותית בסטיית התקן הממוצעת של מדד מסת הגוף (BMI) של החולים מ-3 לפני הניתוח ל-37.4 ± 7 אחריו, וברמת האלנין-אמינוטרנספראזה (ALT) (מ 52.1 ± 25.7 יח’ לליטר (IU/L) ל 25.1 ± 20 IU/L.
  • הרמה הממוצעת של גמא-גלוטאמיל טרנספראזה ירדה מ 51 יח’ לליטר לפני הניתוח (טווח בין רבעוני [IQR] 34-87 IU/L ), ל-23 יח’ לליטר אחריו (טווח בין רבעוני 14−33 יח’ לליטר);
  • הערך הממוצע של מדד תנגודת האינסולין ירד מ 3.6 ± 0.5 ל-9 0.5± (P < 0.01 לכל השוואה);
  • המחלה נעלמה אצל אחוז גבוה יותר של החולים שסבלו מגרסה קלה של המחלה לפני הניתוח(94%), משל אלה שסבלו מגרסה חמורה של המחלה (70%), לפי דירוג בראנט (P < 0.05 ).
  • בבדיקה היסטולוגית לפני הניתוח, התגלה סטאטוזיס ב 60% מהרקמות (טווח בין רבעוני: 40%−80%), ואלו שנה לאחר הניתוח, 10% מהרקמות בלבד. ( טווח בין רבעוני: 2.5%−21.3%), לפי דירוג בראנט.
  • הרמה הממוצעת של מחלת הכבד השומני הלא אלכוהולי ירדה מ-5 (טווח בין רבעוני: 4-5) לפני הניתוח, ל-1 (טווח בין רבעוני: 1-2) (P<0.001 לכל ההשוואות).
  • ההתנפחות תאי הכבד ירדה ב 84.2% מהדגימות( 69 במספר, רווח סמך 95%: 74.4−91.3), והדלקת האונתית (lobular) ב-67.1 % מהדגימות (55 במספר; רווח סמך %95: 55.8−77.1).
  • לפי דירוג מטאויר (Metavir), הפיברוזיס פחת אצל 33% מהחולים (רווח סמך 95%: 23.6%−45.2%).
  • הירידה במשקלם של חולים שמחלת NASH נמשכה אצלם במשך שנה לאחר הניתוח, (12 במספר), הייתה קטנה במידה משמעותית (שינוי במדד מסת הגוף: 1 ± 1.5), משל אלה שאינם סובלים מהמחלה (שינוי במדד מסת הגוף: 0.6± 12.3) (P = 0.005 ).
  • חולים שעברו ניתוח הצרת קיבה איבדו ממשקלם פחות (שינוי מדד מסת הגוף: 6.4 ± 0.7), מחולים שעברו ניתוח מעקף קיבה (שינוי במדד מסת הגוף: 0 ± 0.5), (P < 0.0001), ואחוז גדול יותר מהם (30.4%), סבל ממחלת NASH כרונית לעומת אלה שעברו ניתוח מעקף קיבה (7.6%) (P=0.015).

מסקנות

ניתוחים בריאטריים הביאו להיעלמות הכבד השומני הלא-אלכוהולי אצל כמעט 85% מהמטופלים, והפחיתו את מאפייני המחלה במשך שנת מעקב אחת. החוקרים מסבירים שניתוח בריאטרי יכול להוות שיטת ריפוי לחולי כבד שומני לא-אלכוהולי בעקבות השמנת יתר, שאינם מגיבים לשינויים בהרגלי הבריאות. יש צורך במחקרים נוספים כדי לגלות את ההשפעות ארוכות הטווח של הניתוחים הבריאטריים על חולי NASH בעקבות השמנת יתר.

לכתבת המקור לחצו כאן